הקדמה

זוהי גרסה אחת מני רבות על אודות מקורה של מקטרת הרפואה. את מקטרת הרפואה נתן הרעם, השולט בברקים, ברעמים ובגשם. הרעם נחשב לאחד מכוחות הטבע החזקים ביקום, שני אולי רק לשמש. לכן מקטרת הרפואה נחשבת לאחת הרפואות החזקות.

[התרגום הוא תרגום חפשי]

מקורה של מקטרת הרפואה

לאינדיאנים של שבט הדם יש מקטרות רפואה כבר זמן רב מאוד. אחת המקטרות עתיקה כל כך עד שאיש אינו יודע מי יצר אותה. זוהי בוודאי המקטרת המקורית, שנתן הרעם. את כל מקטרות הרפואה נתן הרעם.

פעם הייתה נערה שלא יכלה להינשא משום שהוריה לא מצאו שום גבר שיהיה טוב דיו עבורה. יום אחד שמעה את הרעם מתגלגל. "ובכן," אמרה, "אתחתן איתו." זמן מה לאחר מכן יצאה עם אימה לאסוף עצים. כשכבר היו מוכנות לשוב הביתה, נקרעה הרצועה שהחזיקה את הצרור של הנערה. היא קשרה אותו שוב והמשיכה, אבל היא נקרעה שוב. אימה איבדה את סבלנותה, וכאשר נקרעה הרצועה בפעם השלישית, אמרה: "לא אחכה לך!" הנערה המשיכה בעקבות אימה, אבל שוב נקרעה הרצועה. בשעה שקשרה אותה, יצא בחור צעיר יפה תואר בלבוש נאה מהסבך ואמר: "אני רוצה שתבואי איתי." ענתה לו הנערה: "למה אתה מציע לי את זה? מעולם לא היה לי דבר איתך." והוא אמר: "אמרת שתתחתני איתי, באתי בשבילך." הנערה החלה לבכות ואמרה: "אז אתה מוכרח להיות הרעם."

הבחור אמר לנערה לעצום את עיניה ולא להסתכל, וכך עשתה. כשאמר לה זמן מה לאחר מכן להסתכל שוב, ראתה שהיא על הר גבוה. היה שם בית. היא נכנסה. מושבים רבים ניצבו סביב, אבל רק שני אנשים היו שם – איש ואישה זקנים. כאשר התיישבה הנערה, אמר האיש הזקן: "לאדם הזה יש ריח רע." האישה הזקנה גערה בו ואמרה שהוא לא צריך לדבר ככה אל כלתו. ענה לה האיש הזקן: "אני אביט בה." כאשר הרים את מבטו הבריק ברק סביב הנערה, אבל לא הזיק לה. כך ידע האיש הזקן שהיא שייכת למשפחה. בלילה הגיעו כל בני המשפחה זה אחר זה, והאיש הזקן הקטיר שתי קטורות סמיכות ממחטי אורן מתוק, אחת בכניסה לבית ואחת מאחורי המדורה. לאחר מכן לימד את כלתו כיצד להכניס לבית את הצרור שהיה תלוי בחוץ. זאת הייתה מקטרת הרפואה. בחלוף הזמן הולידה הנערה בן, ואחר כך עוד אחד.

ערב אחד שאל אותה הרעם אם היא חושבת לפעמים על אביה ועל אימה. משהשיבה בחיוב, שאל אם תרצה לראותם. "כן," אמרה. והוא הוסיף: "הלילה נלך לראותם. את רשאית להגיד להם שאשלח להם את המקטרת שלי, והיא תהיה להם סגולה לחיים ארוכים." כאשר הגיע הזמן לצאת, אמר לאישה לעצום את עיניה ובו ברגע היא עמדה ליד הבית של בני משפחתה. היה חשוך. היא נכנסה, התיישבה ליד אימה ולאחר זמן שאלה אותה: "האם את מכירה אותי?" ואימה ענתה: "לא." או אז אמרה הבת: "אני בתך. התחתנתי עם הרעם." מייד קראה האם לכל קרוביהם, והם באו והתיישבו סביב בטיפי. האישה אמרה להם שאינה יכולה להישאר זמן רב כי היא חייבת לחזור לביתה ולילדיה, אבל הרעם, הוסיפה, ייתן להם את המקטרת שלו. "בעוד ארבעה ימים אשוב עם המקטרת," אמרה, יצאה החוצה ונעלמה.

לאחר ארבעה ימים באו הרעם והאישה ושני בניה והמקטרת וקיימו את טקס העברת המקטרת. בתום הטקס אמר הרעם שהוא הולך, אבל יחזור באביב וכי יש לשמור בשבילו טבק ותותים ולהתפלל עליהם. כשסיים לדבר, לקח את הבן הצעיר ועזב. ענן התגלגל משם והתרחק, והאנשים שמעו רעם חזק ועוד אחד חלש [הילד]. עד היום כאשר הרעם מאיים, לא פעם אומרים האנשים: "לשלומו של בנך הצעיר," והוא מקשיב לתפילתם.

כאשר עזב הרעם את האישה ואת בנם הבכור, אמר להם שאם אי פעם ינסו כלבים לנושכם, הם ייעלמו. יום אחד רץ כלב לתוך הבית וניסה לנשוך את הילד, ואכן זמן מה לאחר מכן הוא ואימו לא נראו עוד. עד היום הבעלים של מקטרת רפואה מפחד מכלבים.

נושאים את מקטרת הרפואה, 1904. צילום: Walter McClintock מקור: Beinecke Rare Book and Manuscript Library, Yale University


מתוך: Mythology of the Blackfoot Indians – Wissler and Duvall, 1908, pp. 89-90

 

באנר עליון פלאטפוט חדש

בלאקפוט

בלאקפוט