הקדמה

גרסה זו על אודות נוּליאָג'וּק (Nuliajuk) – המכונה גם סֶדְנָה (Sedan) – בת האנוש שהפכה לרוח הים ולגבירת הציד, רחוקה מלהיות הגרסה הנפוצה ביותר של סיפורה.

נָלוּנגיאָק, בת הנֶטְצִילִיק (Netsilik) מצפון קנדה, סיפרה גרסה זו לקנוד ראסמוסן בשנת 1923. היא תיארה בתמציתיות רבה את חייה של נוליאג'וק לפני שהפכה לרוח, והוסיפה פרטים רבים על חייה כרוח, בין השאר על היחסים בינה לבין בני האדם.

[התרגום הוא תרגום חופשי]

 

גבירת הים נוליאג'וק, אם כל חיות הים 

פעם, לפני שנים רבות, עזבו אנשים את היישוב קינגמרטוק (Qingmertoq) אשר במעבר שֶרמן ונדדו למקום אחר. הם התכוננו לחצות את המים, ולכן בנו רפסודות מכמה קיאקים שקשרו יחד. הם היו רבים, והזדרזו לצאת לאזורי ציד חדשים, ולא היה מקום רב על הרפסודות.

בכפר הייתה ילדה קטנה ושמה נוליאג'וק. היא קפצה על הרפסודה עם שאר הבנים והבנות, אבל לאף אחד לא היה אכפת ממנה, אף אחד לא היה קרוב שלה, אז הם אחזו בה וזרקו אותה למים1. לשווא ניסתה לתפוס בקצה הרפסודה; הם חתכו את אצבעותיה, וראו! כאשר שקעה לקרקעית הים קיבלו גדמי אצבעותיה חיים במים ונהיו לכלבי ים ועלו והקיפו את הרפסודה. כך נוצרו כלבי הים. אבל נוליאג'וק עצמה שקעה לקרקעית הים, ושם הפכה לרוח – הרוח של הים – ולאם כל חיות הים, שכן כלבי הים נוצרו מאצבעותיה אשר נקטעו. והיא הפכה גם לגברתם של כל שאר החיות, גם חיות היבשה, שעל המין האנושי לצוד למחייתו.

בדרך זו היא השיגה כוח רב על בני האדם, אשר בזו לה והשליחו אותה לים. היא הייתה למפחידה ברוחות, לבעלת הכוח הרב ביותר ולמי ששולטת יותר מכל אחד אחר בגורלם של בני האדם. לכן כמעט כל טאבו2 מכוון נגדה, אולם רק בתקופה שבה החושך שולט; שבה השמש נמוכה וקר וסוער על פני הארץ, שכן אז נשקפת לחיים הסכנה הגדולה ביותר.

נוליאג'וק גרה בבית בקרקעית הים. שם למטה יש ארצות בדיוק כמו על פני הים, ונוליאג'וק חיה בבית שמאורגן בדיוק כמו בתיהם של בני האדם.

בביתה היא חיה מרוחקת מכול, וכאשר היא חפצה להעניש את המין האנושי, היא נמהרת בכעסה ונוראה בעוזה. היא מבחינה בכל הפרה קטנה של טאבו, משום שהיא יודעת-כול. בכל פעם שאנשים מפגינים אדישות כלפיה ומפירים את הטאבו, היא מחביאה את כל בעלי החיים; את כלבי הים היא מחביאה באינגאוט (ingaut): האגן לאיסוף טפטופי שמן שתחת הפתילייה שלה. כל עוד בעלי החיים בתוך האגן, אין חיות לצוד בים, והמין האנושי גווע ברעב; בזמנים כאלה על האנגטקוט (השמאנים) לזמן את הרוחות העוזרות שלהם, שיסייעו להם להשפיע על נוליאוג'וק להיות נדיבה שוב. מקצת האנגטקוט מסתפקים בשליחת הרוחות העו זרות שלהם לסייע למין האנושי, אך הם עצמם נשארים בבתיהם, מזמנים את הרוחות ומכשפים מתוך טראנס; אחרים ממהרים מטה להילחם בנוליאג'וק, לגבור עליה ולפייסה; אבל יש גם אנגטקוט שמושכים את נוליאג'וק מעלה, אל פני האדמה. הם עושים זאת כך: מחברים קרס לחבל מעור כלבי ים וזורקים אותו אל מחוץ למבואה; הרוחות [העוזרות] מחברות את הקרס לנוליאג'וק, והאנגטקוק מושך אותה מעלה. מן המבואה כולם3 יכולים לשמוע כשהיא מדברת. אבל הכניסה מהמבואה אל חדר המגורים חייבת להיות סגורה בבלוק של שלג, ואת הבלוק הזה – אוּקוּאק (ukuaq) – נוליאג'וק מנסה לשבור לרסיסים כדי להיכנס לבית ולהבהיל את כולם עד מוות. ויש פחד גדול בבית. אבל האנגטקוק משגיח על האוקואק, ונוליאג'וק לעולם אינה נכנסת לבית. רק לאחר שהיא מבטיחה לאנגטקוק לשחרר את כל כלבי הים ולהחזירם לים, הוא משחרר אותה מן הקרס ומתיר לה לרדת למעמקים שוב.

בדרך זו האנגטקוק, שאינו אלא בן אנוש, יכול להכניע את נוליאג'וק ולהציל אנשים מרעב ומאומללות בסיוע המילים והרוחות העוזרות שלו.

בביתה נוליאג'וק מוקפת יצורים מעוררי אימה לרוב. ממש בכניסה למבואה אל ביתה יושב קָטַאוּם אינוּאָה (kataum inua), המושל של המבואה, ומקיים רישום מדויק של כל הפרות הטאבו שהפר המין האנושי למעלה על פני הארץ. כל מה שהוא רואה ושומע הוא מעביר לנוליאג'וק, ומנסה בכל דרך אפשרית להפחיד את האנגטקוט שרוצים להיכנס אליה ולגרום להם לנטוש את כוונותיהם לפייס אותה.

עמוק בתוך המבואה יש כלב שחור גדול, וגם הוא מוודא שאיש לא ייכנס לבית – מלבד האנגטקוט הגדולים ביותר, שמהם הוא מפחד.

נוליאג'וק עצמה חיה עם איסָרָטַאיטסוֹק4 (Isarrataitsoq): "זו שאין לה כנפיים" או "זו נטולת הידיים"; אישה, אבל איש אינו יודע מי היא. היא ונוליאג'וק חולקות בעל – עקרב ים קטן.

גם ילדה חיה עם נוליאג'וק. קוראים לה אוּנגַאק (Ungâq): "זו שצורחת כילד"; תינוקת שנגנבה פעם מאם שיָשנה בשעה שבעלה יצא לצוד בפתחי הנשימה שבקרח.

זה כל מה שידוע לנו על נוליאג'וק, רוח הים. היא מעניקה כלבי ים לבני האדם, אך בה בעת מבכרת לאין שיעור שהמין האנושי, שלא חמל עליה כשחייתה על פני הארץ, ייכחד.

 


1 בגרסאות אחרות סיפור חייה של נוליאג'וק הוא אחר ומלא יותר בפרטים. למשל יש גרסאות בהן היא נישאת לבעל חיים: כלב בגרסה אחת ויסעור שחפי (fulmar) בגרסה אחרת. בגרסאות אלו היא אינה יתומה ואביה הוא דמות משמעותית בהן.

2 טאבו – איסור הנובע מהצורך לקיים יחסים תקינים עם הרוחות. על פי האמונה של בני האינואיט לכל דבר דומם או חי יש נשמה. כשצדים לוקחים אפוא לנשמה את גופהּ. כדי שהנשמה לא תנקום, כדי שתהיה מרוצה אף שניצודה, יש לקיים איסורים המבטאים כבוד כלפי הרוח, מכירים לה טובה.

3 בטקס שכזה מתכנסים באחר הבתים. האנגטקוק עורך את הטקס בהשתתפות הנוכחים.

4 בגרסה אחרת זהו שמה של אביה, אשר גר איתה בביתה על קרקעית הים.

מתוך: The Nestilik Eskimo, Rasmussen, 1931, pp. 225-227

אינואיט

אינואיט