משלחת ת’ולי החמישית (5th Thule expedition) וקנוד ראסמוסן
אנרולונגואק מבני האינוגהויט שבגרינלנד אשר חצתה את הארקטי האמריקאי על מזחלת כלבים במסגרת משלחת הת’ולי ה-5.
בקיץ של שנת 1921 עלו על סיפון המפרשית הממונעת “מלך הים” (Sea King) 7 מחברי משלחת הת’ולי החמישית בראשותו של קנוד ראסמוסן. המפרשית, שנבנתה במיוחד עבור המשלחת, יצאה מקופנהגן (דנמרק) לעבר גרינלנד. אך הפעם, בניגוד למשלחות הת’ולי הקודמות, גרינלנד לא הייתה היעד. הם עצרו בגרינלנד כדי לקחת ציוד שנחוץ למסעות בארקטי, וכדי לצרף עוד 7 חברים למשלחת. חברי המשלחת שצורפו בגרינלנד היו 3 זוגות (בעל ואישה) ועוד בחור צעיר, מבני האינוגהויט (Inughuit) שהינם בני אינואיט החיים בצפון מערב גרינלנד, במקום הצפוני ביותר על כדור הארץ בו חיים בני אדם.
יעדה של המשלחת היה הצפון הארקטי של יבשת אמריקה, בשאיפה לחקור כמה שיותר שבטים שונים של בני האינואיט אשר חיים בשטח עצום, מגרינלנד דרך הצפון הארקטי של קנדה ועד לצפונה של אלסקה. בספטמבר 1921 הם עגנו על אי קטן ולא מיושב מצפון לאי סאות’אמפטון (Southampton Island) בצפון מזרח קנדה, והחלו לבנות לעצמם מחסה לחורף. האי הזה, שהם כינו “האי הדני”, היה בסיס האם של המשלחת למשך השנה וחצי הבאות.
חברי המשלחת התפצלו וביקרו שבטים שונים של בני אינואיט במזרח הארקטי הקנדי. הם עסקו במיפוי, במחקר וחפירה ארכיאולוגית, בחקר הטבע ובעיקר במחקר אנטרופולוגי, בחקר הפולקלור והתרבות של בני האינואיט מהאזורים השונים. תיעוד סיפורים, שירים, אמונות, טקסים, שיטות ציד, אורח החיים ואיסוף פריטים מבני המקום היוו חלק נכבד מעבודת המשלחת.
חברי המשלחת לפני צאתם מקופנהגן. פתר מ. פידרסן (שמאלי בשורה התחתונה) היה קפטן המפרשית, האחרים חוקרים ועוזרי מחקר. ביניהם קנוד ראסמוסן (שני משמאל בשורה התחתונה), ראש המשלחת.
קאויגרסואק הגרינלנדי מבני האינוגהויט (משמאל) עם קקורטינגנק מבני הנצטליק.
אך המסע בו המשלחת נודעה ובגינו זכתה לתהילה, החל רק במרץ 1923 כאשר קנוד ראסמוסן יצא ביחד עם אנרולונגואק (Anarulunguaq) ובן דודה קאויגרסואק (Qavigarssuaq), למסע מזחלות כלבים על פני הארקטי האמריקאי. הם יצאו בשתי מזחלות, שכל אחת מהן נמשכה על ידי 12 כלבים, מהאי הדני, בחלקו המערבי של מפרץ הדסון, ונדדו עד לנום (Nome) במערב אלסקה. משם אף
המשיכו בסירה לביקור קצרצר במערב סיביר. במהלך המסע הנועז הזה, שנמשך כשנה וחצי הם בקרו בכל שבט של בני אינואיט שעברו בדרך ואספו מידע אנתרופולוגי ופריטים רבים.
ספריו של קנוד רסמוסן המסכמים את חקירותיו בארקטי הקנדי, מספקים מידע יקר ערך על האמונות, אורחות החיים, הסיפורים, השירים, הטקסים והמשחקים כפי שהתגלו לעיניו. בכתיבתו הוא משלב את סיפור המסע והחווויות האשיות שעברו עליו, מתאר מפגשים שלו עם בני המקום, מצטט את דבריהם ומסכם ראיונות ושיחות שקיים עם אנשים שונים. ראסמוסן גם מעלה על הכתב סיפורים ושירים של בני המקום, מבצע מנין אוכלוסין, מביא גילויים מתחום השפה, ומספק הצצה נדירה לחייהם של בני שבטים שונים בארקטי הקדני בנקודת זמן מסויימת. נקודת זמן שממנה כבר אפשר לצפות את השינוי הדרמתי שעומד לעבור עליהם בעקבות השפעתו המתגברת של האדם הלבן על האזור. עשרות שנים בלבד אחר כך הרשויות בקנדה מיגרו את אורח החיים הנוודי ויישבו את בני האינואיט בישובי קבע.
קנוד ראסמונסן נולד בגרינלנד בשנת 1879 לאב מסיונר מדנמרק ולאם בת אינואיט מגרינלנד. ילדותו עברה עליו בגרינלנד, והוא דיבר את שפת בני האינואיט מילדות. “חברי למשחק היו ילידים גרינלנדיים” מספר ראסמוסן באחד מספריו “מילדותי הצעירה ביותר שיחקתי ועבדתי עם הציידים, כך שאפילו הקשיים של מסעות המזחלת המאומצים ביותר הפכו שיגרה נעימה עבורי” (תרגום חפשי, Across Arctic America, p. vi). בגיל 8 הוא נהג צוות כלבים משל עצמו ובגיל 10 קיבל את הרובה הראשון שלו.
בשנת 1910 הוא הקים, עם שותף תחנת מסחר בצפון מערב גרינלנד בשם ת’ולי (Thule). מלבד לסחר עם בני המקום, התחנה ששימשה בסיס למשלחות חקר אותם יזם ראסמוסן. במסעות נועזים אלו ברחבי גרינלנד, שנשאו את השם ת’ולי (Thule expeditions), אסף ראסמוסן מידע רב על תרבותם וחייהם של בני האינואיט. משלחת הת’ולי המפורסמת ביותר דווקא התקיימה מחוץ לתחומי גרינלנד, הלא זו משלחת הת’ולי החמישית במהלכה חצה ראסמוסן את הצפון הארקטי של אמריקה במזחלת כלבים, וביקר בכל שבט של בני אינואיט שעבר בדרך.
לאחר משלחות הת’ולי החמישית התקימו עוד שתי משלחות, השישית והשביעית, והיו תוכניות גם למשלחת הת’ולי השמינית אך היא כבר לא יצאה לפועל עקב מותו של ראסמוסן בשנת 1933 מהרעלת מזון.
עוד על ראסמוסן, על אנרולונגואק, על קאויגרסואק, ועל עלילותיהם של משלחות הת’ולי בהמשך הבלוג.