הקדמה

[התרגום הוא תרגום חופשי]

איש הקריבו

היה בטאפקק[1] (קייפ פרינס אוב ווילס) ישוב בו חיו אסקימואים. בניהם ישב איש בשם נקסונאלוק[2] (שוקיים קטנים), אשר היו לו אישה ושני ילדים. יום אחד נקסונאלוק יצא לצוד קריבו וראה עדר של חמישה או שישה איילים. הוא התגנב קרוב אליהם וכשעמד לשגר את החץ שלו אחד האיילים דחף אחורה את הברדס מראשו והפך לאדם. הוא קרא לנקסונאלוק, ואמר לו להתקרב. נקסונאלוק התקרב והאייל שאל אותו אם ירצה להצטרף אליהם. הוא אמר שהוא ירצה, אז האייל הפשיט אותו מבגדיו והפך אותו לקריבו כמותם; ואז הם כולם המשיכו יחד. בשיטוטיהם נקסונאלוק השתרך תמיד מאחורי השאר. הם אמרו לו, “למה אתה כזה איטי?” הוא ענה, “אני כל הזמן מועד”. הם אמרו לו להביט למעלה אל הכוכבים שהוא הולך לו, משום שאם יביט על הארץ הוא תמיד ימעד; אחרי זה, על ידי ישום עצתם, הוא הצליח לעמוד בקצב שלהם. אבל כאשר הגיע הזמן לאכילה הוא אף פעם לא מצא מה לאכול, וכתוצאה מכך הפך לרזה וחלש. האיילים אמרו לו, “איך זה שאתה כל כך רזה?” והוא ענה, “אני לא מוצא שום דבר לאכול.” אז הם למדו אותו מה האוכל שלהם – הפופסי (pupci)  שבוקע כה טרי אחרי גשם ויעשה אותו שמן, והפיניק (piniq) שהוא כמו השומן של כלב הים המזוקן. כך הוא חי זמן רב עם האיילים, עד שיום אחד הם שאלו אותו אם הוא ירצה לחזור הביתה. “כן,” הוא אמר “אנשי יחשבו שאבדתי.” “בסדר גמור,” אמר האייל, “אנחנו ניקח אותך הביתה.” בהתאם כולם התחילו לחזור. בזמן שהלכו האייל אמר לו: “כשאנחנו ישנים אחד מאיתנו תמיד שומר עם ראשו למעלה; כשהוא ישן מישהו אחר תופס את מקומו, כי אנחנו מפחדים מבני אדם וזאבים. אם תראה זאב או אדם גם אתה תרצה לברוח.” לבסוף הם הגיעו למקום בו נפגשו לראשונה. שם נקסונאלוק לבש את בגדיו שוב וחזר לדמותו האנושית. לפני שעזב אותם הוא אמר לאיילים שישמרו מרחק גם מזאבים וגם מבני אדם שירצו להרוג אותם. אז האיילים הלכו, ונקסונאלוק המשיך לביתו. אנשיו אמרו לו “איפה היית?” “האיילים,” הוא ענה “לקחו אותי איתם הרחק מכאן.” “חיכינו לך הרבה זמן,” הם אמרו לו, “וכשלא חזרת חשבנו שאבדת.” נקסונאלוק אמר, “כשעמדתי לירות באיילים, אחד מהם הסיר את הברדס ושאל אותי אם ארצה להפוך לאייל וללכת איתם. אז הם שינו אותי לאייל ולימדו אותי מה לאכול ואיך אלי להביט למעלה בכוכבים כשהולכים על פני הארץ.” לאיש הזה נקסונאלוק, היו רגלים מאוד קטנות (מכאן שמו); רגל אחת של אייל הספיקה כדי להכין לו מגף (בשביל מבוגר ממוצא נדרשות שתים) אחרי שחזר הביתה הוא יכל לרוץ מאוד מהר.

***

יש הרבה גרסאות של הסיפור הזה על אדם שהופך לאייל, לא לכולם סוף טוב. בעל חיים המשנה צורה לדמות אדם היא דבר שמתרחש לא מעט בסיפורים של בני אינואיט (וגם של תרבויות אחרות). לפעמים בעלי חיים או ישויות אחרות (איתן טבע, יצורים…) מקיימים חיים אנושיים: גרים בבתים, צדים, מדברים ופועלים בדומה לבני אדם. לפעמים ישויות כאלו מקיימות זוגיות עם בני או בנות אנוש. כמו שאפשר לראות בסיפור הזה, לפעמים גם בני אדם משנים את צורתם לדמות חיה. 

[1]  Tapqaq

[2]  Nakasunaluk