יום החולצה הכתומה

סמל יום האמת ופיוס מתוך: אתר המרכז הלאומי לאמת ופיוס

השנה צוין בפעם הראשונה בקנדה ה-30 לספטמבר כיום הלאומי לאמת ופיוס. אבל כבר משנת 2013 ה-30 לספטמבר מצוין על ידי ארגונים ילידים כיום החולצה הכתומה במטרה ליצר מודעות וללמד על ההשפעה שיש לפנימיות עליהן נשלחו ילדים ילידים בקנדה. היום הלאומי לאמת ופיוס מיועד לאותה מטרה: לכבד ולזכור את הילדים שנאלצו ללמוד בפנימיות הללו ולהכיר בעוול שנגרם להם, למשפחותיהם ולקהילות שלהם.

קצת רקע

ברבע האחרון של המאה ה-19 החלו להקים בקנדה פנימיות לילדי הקהילות הילידיות  במטרה לתת להם חינוך מודרני ולהטמיע אותם בחברה הקנדית הכללית. בתי הספר הללו מומנו על ידי המדינה ונוהלו על ידי כנסיות. החל משנות ה-50 של המאה הקודמת המדינה החלה לסגור את בני הספר הללו. בסוף שנות ה-60 הוציאו את הכנסיות מניהול בתי הספר, ובשנות ה-80 רק כמה בתי ספר עדין פעלו. בית הספר האחרון נסגר בשנת 1996.

באופן מוצהר המטרה של הפנימיות הייתה לקדם את הילידים, להעניק להם ידע שהכרחי כדי לשרוד ולהשתלב בחברה המודרנית כמו קריאה וכתיבה. היתה גם מטרה לנתק אותם מהתרבות שלהם, להמיר אותם לנצרות ולהטמיע בהם תרבות חדשה. התפיסה הזאת מניחה שאין שום סיבה להמשיך ולקיים את התרבות הילידית, שהיא נחותה באופן ערכי וזמנה עבר. התרבות הילדית זוהתה עם בורות ועוני, תפיסה שבאה לידי ביטוי באופן שבו נוהלו הפנימיות.

באמצעות הפנימיות ניתקו את הילדים מהוריהם ומהקהילות שלהם. זה הוגדר כחוק חינוך חובה כך שילדים נלקחו לבתי הספר גם בכפיה. בפנימיות הפשיטו אותם מרכושם, ומסממנים תרבותיים, ואסרו עליהם לדבר את שפתם. ילדים רבים סבלו מתזונה לקויה, חיו בצפיפות (אשר גרמה להפרצויות של שחפת), וסבלו התעללויות מסוגים שונים, לעיתים עד לכדי מוות.

הפנימיות הללו פעלו במשך יותר ממאה. בזמן הזה למדו בפנימיות כ-150,000 ילדים. ילדים שבשם ההטמעה נשללו מהם זכויות אדם בסיסיות רק משום שהיו ילידים. דורות שחוו השפלה ודיכוי, שסבלו התעללות, וחוו טראומה שאת רבים מהם היא ממשיכה לרדוף. עם מה שחוו בבתי הספר הללו הם חזרו הביתה, אלו מהם שחזרו. חוויות שהשפיעו לרעה על היכולת שלהם לתפקד ולנהל מערכות יחסים. כיום, הנטיה של הבוגרים אשר למדו במוסדות הללו כילדים, היא לא לכנות עצמם בוגרי הפנימיות, אלא שורדי הפנימיות.

אנו עוסקים כאן במערך הפנימיות, אך היחס למבוגרים בקהילות הילידות מהן הגיעו הילדים לא היה יותר טוב. למשל, רבים מהטקסים שילידים נהגו לקיים נאסרו על פי חוק. וכלל ניתן לומר שזכו ליחס פטרוני ומתנשא.

ועדת אמת ופיוס

משנות ה-90 כמה ראשי ממשלות בקנדה התנצלו בפני הקהילות הילידות על העוולות שנעשו במסגרת הפנימיות הללו. בשנת 2008 במסגרת הסכם פיצויים שנחתם בין ניצולי פנימיות והמדינה הוקמה ועדת אמת ופיוס כדי לתעד את ההיסטוריה וההשפעות של מערך הפנימיות. חברי הועדה הסתובבו ברחבי קנדה ובמהלך 6 שנים שמעו יותר מ-6,500 עדים.

בדוח הסיכום שלהם הגדירו חברי הועדה את מה שהתרחש בפנימיות כג'נוסיד תרבותי, כנסיון להשמיד תרבות. חברי הועדה הסיקו שבפנימיות מתו לפחות 3,201 תלמידים, לרוב ממחלות. אך גם לדברי חברי הועדה המספר האמיתי גדול הרבה יותר. יש הטוענים שיכול להיות שמספר הילדים שמתו מגיע לפי 10 מכך. בסיכום שלה הועדה ניסחה 94 קריאות לפעולה כדי להתמודד עם הזיכרון ולאחות את הפצעים. עד היום יושמו רק כ-14 מהקריאות הללו.

יום החולצה הכתומה

בשנת 2013 במהלך עבודתה של הועדה לאמת ופיוס סיפרה פיליס וובסטד (Phyllis Webstad) מבני השוסוואפ (Shuswap) מקולומביה הבריטית על חוויות מהיום הראשון שלה בפנימיה כשהייתה בת 6. היא סיפרה שיום קודם לכן הלכה עם סבתא שלה לקנות בגדים חדשים ליום הראשון בבית הספר. היא קנתה בין היתר חולצה כתומה וחדשה ולבשה אותה בהתרגשות לקראת היום הראשון בבית הספר. אולם בבית הספר לקחו לה את הבגדים, כולל החולצה הכתומה. לא משנה כמה התנגדה ובקשה אף אחד לא שאה לתחנוניה. מאז לא לבשה יותר כתום. הצבע הזה הזכיר לה את החוויה המשפילה, את האכזבה, וחוסר הערך.

יום החולצה הכתומה יוסד בהשראת הסיפור הזה. פיליס ואחרים לבשו חולצות כתומות ועודדו אחרים לעשות זאת כדי לעורר מודעות. היום התחיל כיוזמה מקומית והלך והתפשט עד שהפך ליום לאומי.

במהלך השנה האחרונה נמצאו בסמוך לכמה פנמיות כאלו ברחבי קנדה קברים לא מסומנים של ילדים. בסך הכל כ-1000 קברים. הגילויים תפסו כותרות, היכו בהלם אזרחים רבים, והעלו אצל רבים זכרונות קשים. קנדה נאלצת להתבונן בעברה ולהתפכח מהתדמית הנאורה שיצרה לעצמה. להכיר בגזענות והאפליה שקיימת לא רק בתודעה האישית של בני אדם, אלא גם במדיניות הממשלה ומערכות השלטון.

ההכרה ביום החולצה הכתומה כיום לאומי לאמת ופיוס הוא צעד קטן בדרך של קנדה להתמודד עם היחס שלה לתושביה הילידים. וזוהי גם תזכורת לכולנו, איזה עוולות ניתן לעשות בשם עשית טוב.

סיפורים מתרבויות עתיקות

סיפורים מתרבויות עתיקות