שפת הסימנים של המישורים

עובדה מעניינת שלמדתי על התרבויות הילידות של צפון אמריקה דרך המחקר על שבטי הבלאקפוט הוא קיומה של שפת סימנים. שפה שדומה במהות שלה לשפת הסימנים בה מדברים אנשים חרשים, אלא שנעשה בה שימוש נרחב בין אנשים שומעים.

בניגוד לדימוי שמתקבל מסרטים הוליוודים, הילידים של צפון אמריקה דברו שפות שונות. כדי לתקשר בין דוברי שפות שונות התפתחה שפת סימנים ששימשה כשפה בין שבטית. ההשערה הרווחת בין חוקרים היא ששפת הסימנים התפתחה במפרץ מקסיקו, התפשטה למישורים ומשם לצפון מערב היבשת. היו למעשה כמה שפות סימנים כאשר הנפוצה ביותר הייתה שפת הסימנים של המישורים, אותה הכירו גם בני הבלאקפוט. באמצעות שפת הסימנים ניתן היה לתקשר עם שבטים שאינם דוברים אותה שפה, ואפילו עם שבטים מאזורים מאוד מרוחקים. רק כדי לסבר את האוזן, המישורים הגדולים מתפרשים מגבול מקסיקו ועד קנדה במרכז היבשת. ככל הנראה, לפחות באזור הזה ויתכן שהרבה מעבר לכך שפת הסימנים של המישורים הייתה מוכרת.

שפת הסימנים שימשה למסחר, אך היא הייתה עשירה מאוד וניתן היה לנהל באמצעותה שיחות של ממש, שחרגו הרבה מעבר לפונקציה של מסחר. לא כל בני השבט דברו את השפה באופן שוטף אבל מי שכן דיבר אותה ברהיטות היה מסוגל לנהל תקשרות עמוקה ומשמועית עם בני שבטים זרים.

מעבר להיותה לינגואה פרנקה, לשפת הסימנים היו ככל הנראה שימושים נוספים – תוך שיבטיים. למשל, נעשה בה ככל הנראה שימוש לסיפור סיפורים, במקרים בהם היה איסור על דיבור ולמטרות טקסיות.

מחיפוש קצר שעשיתי גיליתי שעוד תרבויות ילידות עשו שימוש בשפת סימנים שלא הייתה קשורה בתקשורת עם אנשים שאינם שומעים. מסתבר שלפחות לחלק מהשבטים האבוריג’נים באוסטרליה הייתה שפת סימנים, אולם מהמעט שקראתי אודותיה לא נראה שנעשה בה שימוש כדי לתקשר בין השבטים אלא היא שימשה בעיקר לצרכים תוך שיבטיים כמו בעת איסור על דיבור, בטקסים וכדי לתקשר ממרחק או כאשר זה היה עדיף על שימוש בקול.

בסרטון למטה אפשר לראות בני שבטים שונים מדברים בשפת הסימנים, בליווי תרגום. הסרט הופק בשנת 1930 כחלק מניסיון לשמר את השפה. שפת הסימנים מדוברת במידה כזאת או אחרת ונשעים בה שימושים שונים גם היום.