הטיפי  כבית

טיפי שלג (או טיפי חורף) צילום: Walter McClintock מקור תמונה: Beinecke Rare Book and Manuscript Library, Yale University

בניגוד לדימוי שהתקבע, לא כל הילידים בצפון אמריקה גרו בטיפים, למעשה רוב התרבויות לא השתמשו בטיפים, אם כי הטיפי שימש לא מעט חברות ילידות בעיקר באזור המישורים. הטיפי הוא מבנה נייד, כך שניתן לפרק, לנייד אותו ולהרכיב אותו מחדש. הוא בנוי בצורה של קונוס, משלד עשוי מוטות וכיסוי שבמקור היה תפור מעורות. בראש הקונוס ישנו פתח דרכו יוצא העשן מהמדורה שמדליקים בתוך הטיפי. ישנם עוד אוהלים שבוניים בצורה קונית ועשויים מעורות, אך מה שמיחד את הטיפי הוא זוג הכנפיים (או האזניים) שנמצאים בראש הטיפי ליד פתח יציאת העשן. את הכנפיים הללו ניתן לכוון לפי כיוון הרוח, כך שהעשן יצא כראוי מפתח העשן. את כנפי העשן הללו מכוונים באמצעות מוט שמושחל בקצה הכנף ומגיע עד האדמה, כפי שניתן לראות בתמונה.

אוהלי הטיפי היו עשויים מעור בפלו (ומאוחר יותר מבד). לפחות אצל בני הבלאקפוט, הנשים היו אחראיות לא רק על תפירת הכיסוי, אלא גם על הפירוק והבניה שלו בעת הנדודים. כמו שניתן להבחין בתמונה, צורת הטיפי שיצרו לא היה קונוס ישר, אלא נטוי. צידו האחורי של הטיפי תלול יותר, לעיתים כמעט מאונך לקרקע, בעוד הצד הקדמי (היכן שפתח הכניסה נמצא) הוא מתון יותר. הסיבה לכך היא, שמעמידים את הטיפי עם הגב לכיוון הרוח, והנטיה הזאת משפרת את יציבותו. נוסף על כך הנטיה של הקונוס יוצרת מרווח ראש גדול יותר בצד האחורי של הטיפי (מול הדלת) שהוא אזור המגורים העיקרי.

מכיוון שהטיפי נועד לנדודים, גודלו צריך להתאים לאמצעים בהם מניידים אותו. פעם, לפני שהיו לבני הבלאקפוט סוסים הם תפרו טיפים קטנים יותר, אשר ניתן לנייד באמצעות כלבים. ניתן להכין את הכיסוי של הטיפי משני חלקים וכך לנייד טיפי גדול יותר בעזרת שני כלבים (או שני סוסים). אך לטיפי גדול יותר נדרשים גם מוטות ארוכים יותר ורבים יותר, כך שצריך גם יותר אמצעים כדי לנייד את המוטות.

טיפי כרפואה

כמו יתר התרבויות שהשתמשו בטיפי, בני הבלאקפוט צבעו לעיתים את הטיפים שלהם. לטיפי הצבוע היו משמעויות שונות, אבל אצל בני הבלאקפוט הטיפי הצבוע בדרך כלל העיד על קשר עם יישות על-טבעית. יישות על-טבעית יכולה להיות בעל חיים כמו דוב, בפלו, בונה, נחש. אבל לפעמים זה גם כוח טבע אחר כמו הרעם, או מחולל הקור (החורף). בכל אופן, הטיפי הזה נשא איתו רפואה כל שהיא. כוח שאותו קיבל אדם מיישות על-טבעית, יישות מעולם הרוח.

המפגש עם היישות העל-טבעית היה אישי, כך גם הכוח ניתן באופן אישי. רק הבעלים של הטיפי רשאי לצייר את הציור הזה על הטיפי שלו, רק הוא יכול להפעיל את הכוח העל-טבעי.

הטיפי הוא חלק ממכלול מורכב יותר. במפגש (שפעמים רבות מתרחש בחלום) היישות העל טבעית נותנת לאדם גם טקס הכולל בדרך כלל צרור קטן (עם אבני בפלו, מקטרת או עיטור ראש למשל), שירים, אופן צביעה של הגוף והפנים, קטורת, הוראות כאלו ואחרות, כללים, איסורים.

בעל הטיפי יכול להעביר את הטיפי לאדם אחר. ואז רק האדם שאליו הועברה הרפואה יכול להשתמש בה. הבעלים החדש צריך להכיר ולזכור בעל פה את הסיפור כיצד הרפואה הזאת הגיעה לידי אדם, כמו גם את כל השירים, הכללים, ההוראות, האיסורים.

צילום: Walter McClintock מקור תמונה: Beinecke Rare Book and Manuscript Library, Yale University

ראו תמונה של טיפי שלג, או טיפי חורף. באמצעותו ניתן למנוע, או לעקב הגעתה של סופה. אני מכיר כמה גרסאות של הסיפור הזה. בכולן אב ובנו נקלעים לסופה בעת צייד בפלו. הם מסתתרים מתחת לעור בפלו שפשטו בתקוה להינצל מהסופה. במהלך השהות הארוכה חבויים תחת עור הבפלו, כאשר שלג נערם מעליהם, האב פוגש את מחולל הקור, אשר חומל עליהם, מציל אותם ונותן לאב את הטיפי הזה.

הטיפי כסיפור

טיפי לוטרה, צילום: Walter McClintock מקור תמונה: Beinecke Rare Book and Manuscript Library, Yale University

יש כמובן יוצאים מהכלל, אבל העיצוב של רוב טיפי הרפואה היה דומה. הציור למטה ייצג את האדמה והציור העליון ייצג את השמיים, את שמי הלילה. במרכז היו ציורים הקשורים ליישות העל-טבעית ממנה הגיע הרפואה הספציפית.

אם תביטו על הטיפי שבתמונה. תראו למטה פס כהה המיצג את האדמה. מהפס יוצאים כלפי מעלה התגבהויות מעוגלות. הפס מיצג את האדמה וההתגבהויות מיצגות את הגבעות המתגלגלות על פני המישורים. בתוך הפס שמייצג את האדמה ישנן שתי שורות של עיגולים בהירים. הם מיצגים פטריה עגולה, אבל הם גם מיצגים כוכב מסויים. מה הקשר בין הפטריה לבין הכוכב? בשביל להבין צריך להכיר את הסיפור.

במרכז רואים שורה של לוטרות, כי זהו טיפי לוטרה. שוב, כדי להבין כיצד הגיעה הרפואה הזאת לבני האדם, מה השימוש שלה ואלו כוחות טמונים בה, צריך להכיר את הסיפור.

החלק העליון צבוע שחור ועל פניו רואים שישה עיגולים בהירים. העיגולים המקובצים הללו מייצגים את הכוכבים המרכיבים את הפליאדות. בני הבלאקפוט קראו לקבוצת הכוכבים הזו ששת האחים (או הכוכבים המקובצים). מי הם ששת האחים? נכון, יש סיפור שמסביר כיצד שישה אחים הפכו לכוכבים.

בצד השני בדרך כלל היו מצוירים שבעה עיגולים בהירים שייצגו את הדובה הגדולה. מאחור, בדרך כלל היה מצוייר צלב מלטזי, שייצג את כוכב הבוקר, נוגה. מאחורי כל הציורים הללו ישנם סיפורים, כך שהטיפי הוא גם סיפור, או יותר נכון, קובץ סיפורים.

סיפורים מתרבויות עתיקות

סיפורים מתרבויות עתיקות