לחשי קסם ושירי כישוף – הלחשים של קִיקֶרְטֵאיְנָאק
אוה האנגטקוק (שמאן) ואורלו אשתו
בספרו על בני איגלוליק (בני אינואיט מצפון קנדה) כותב קנוד ראסמוסן ש”מכל מקורות הכוח, מילות קסם הן הקשות ביותר להשגה. אבל הן גם בעלות הכוח הרב ביותר, זאת משום שזאת הייתה מילה – מילת קסם – אשר בשחר הימים כאשר המין האנושי חי בחשכה, נתנה לו אור; וזה היה באמצעות מילת קסם שהמוות הובא לעולם, בזמן בו בני האדם התחילו להתרבות יתר על המידה על פני הארץ” (Intellectual Culture of the Iglulik Eskimos p. 157).
לחשי קסם היו חיוניים לאנגטקוק (שמאן) כדי למלא את יעודו. “הדבר האחרון ששמאן למד מכל הידע שהוא חייב לרכוש, היה דקלום של תפילות קסם או מלמול שירי קסם, אשר יכולים לרפא חולים, להביא מזג אוויר טוב או להבטיח צייד מוצלח. ניתן לתרגל מילות קסם פשוט על ידי הליכה הלוך ושוב על רצפת הבית בעודך מדבר אל עצמך. אבל מילות הקסם הטובות ביותר הן אלו שבאות אל אדם באופן בלתי מוסבר כאשר הוא נמצא לבד בהרים. אלו תמיד [מילות הקסם] העוצמתיות ביותר בהשפעתן. כוחה של ההתבודדות הוא גדול ומעבר להבנה” (שם, עמ’ 114).
יש כמה וכמה טכניקות להשגת מילות קסם. אבל מכיוון שפעמים רבות “מילות קסם, שירי קסם או תפילות קסם הן פרגמנטים של שירים עתיקים, שהועברו מדורות קודמים” (שם, עמ’ 157) ניתן גם לקנות אותן במחיר גבוה, או לקבל אותן כמורשת מידי אדם על ערש דווי. אבל רק האדם שאמור להשתמש בהם רשאי לשמוע אותן, אחרת הן יאבדו את כוחן.
שירי קסם יכולים להיות משפטים חסרי משמעות שהשמיעו חיות, בימים הרחוקים בהם חיות יכלו לדבר. בכלל, פעמים רבות שירי הקסם הם צירופי מילים אניגמטיים או חסרי משמעות.
להל”ן כמה לחשים שתרגמתי מאלו שקנוד ראסמוסן אסף באיגלוליק. תרגמתי גם את הסיפור שמאחורי הלחשים הללו, שהוא לא פחות מענין ואולי אף יותר מהלחשים עצמם:
“זה כמעט בלתי אפשרי, כמובן, לדובב אנשים שבעצמם מאמינים בכוח הפלאי של מילות קסם, לגלות אותם. אלו שיש ברשותם מילות קסם לא יתנו אותם, ואם כן, זה יהיה במחיר שבמהרה יהרוס משלחת*. רובה עם אספקה שופעת של תחמושת, לדוגמה, נחשב מחיר טבעי ביותר לכמה מילים חסרות מובן. אבל לפעמים ניתן, במקום לקנות, להשיג באמצעות סחר חליפין, ואני ניצלתי את האפשרות הזאת, והחלפתי מילות קסם מאַנְגְּמַגְסָלִיק שבמזרח גרינלנד, בתמורה לאחרים מאיגלוליק. בדרך זו השגתי את מילות הקסם הבאות מאָוָה, אשר למד אותם מאישה זקנה מאוד בשם קִיקֶרְטֵאיְנָאק. היא הייתה מאוד זקנה, והמילים עברו במשפחתה מדור לדור מתקופתם של בני האדם הראשונים. זה היה חיוני לזכור אותן בסדר הנכון אחרת הן היו חסרות ערך. בתמורה למידע רב הערך הזה, אָוָה סיפק לקִיקֶרְטֵאיְנָאק מזון וביגוד למשך שארית חייה. בכל פעם שרצה להשתמש במילות הקסם, הוא היה צריך תחילה לבטא את שמה: כיוון שרק דרכה היו למילים כוח. את המילים היה להתיח במלמול ולחזור עליהם שוב בלחישה, כסודות אשר מופקדים בידי סילה [הכוח ששולט במזג האוויר]. השיטה בה אָוָה התייחס לקִיקֶרְטֵאיְנָאק כאשר השתמש במילות הקסם שלה… הייתה כזאת: …..’מכיוון שאני מבקש לבטא מילות קסם, משתמש בפי כפיה של קִיקֶרְטֵאיְנָאק.
מילים שהופכות דברים כבדים לקלים
“לבטא לצד מזחלת עמוסה בכבדות. הדובר עומד בחזית המזחלת, מדבר בכיוון העקבות. לשימוש גם כאשר יוצאים למסע ארוך, ומבקשים להיות קלי רגלים ולא להתעייף:
“‘אלך עם שרירי רגלים
אשר הינם חזקים
כמו גידי השוקים של עגל הקריבו הקטן
אלך עם שרירי רגלים
אשר הינם חזקים
כגידי השוקים של הארנבת הקטנה,
אדאג לא ללכת לכיוון החושך.
אלך לעבר היום.’
מילים לשימוש בבוקר בעת שקמים
“אם יש חולי בכפר, אבל לא בביתך שלך, אתה יכול לקחת את המעיל הפנימי של ילד, לכבוש את הכובע שלך, לדחוף יד אחת לתוך שרוול המעיל של הילד, כאילו כדי ללבוש אותו, ואז לחזור על המילים הבאות, מוקדם בבוקר, לפני שמישהו דרך על הרצפה.
“‘אני קמה מן המושב שלי
עם שיר הבוקר של השחף האפור,
אני קמה מן המושב שלי
עם שיר הבוקר כדי להסתכל לכיוון החושך,
אני מפנה את מבטי לכיון היום’.
מילים לילד חולה
“‘ילד קטן! שדיה של אימך מלאים חלב.
לך שתניק אותך,
לך ושתה!
לך במעלה ההר!
מפסגת ההר אתה תחפש בריאות
אתה תשאב חיים.’
מילים כדי לעצור דימום
“‘זהו דם מאימו של הדרור הקטן.
נגב אותו!
זהו דם
אשר זרם מפיסה של עץ.
נגב אותו!’
מילים כדי לקרוא לחיות צייד
“‘חיות של הים
בואו והציעו את עצמכן מוקדם בבוקר היקר!
חיות של המישורים
בואו והציעו את עצמכן מוקדם בבוקר היקר!’
“התפילות הפשוטות והפגניות הללו, נלחשות לאוויר מנקודה כל שהיא בשלג בו שום רגל לא השאירה סימן, היו עבור האסקימואים מילים קדושות, אשר בדרך מסתורית כל שהיא הביאו סיוע”
(שם, עמ’ 165-168)
* ראסמוסן ביקר באיגלוליק במסגרת משלחת חקר בשם משלחת ת’ולי ה-5.