Tunniit – טוניט
תעודי, 50 דקות, קנדה, 2016
תעודי, 50 דקות, קנדה, 2016
ב-11 למרץ 1923 יצא קנוד ראסמוסן מהצד המערבי של מפרץ הדסון למסע מזחלות הכלבים הגדול שלו במטרה לחצות את הארקטי האמריקאי, ממזרח קנדה עד מערב אלסקה, ולפגוש את כל שבטי האינואיט שבדרך. כדי להצליח במשימה הוא צירף אליו שני בני אינואיט מגרינלנד, גבר ואישה. קָבִיגַארְסוּאָק המכונה גם מִיטֵק (ברווז האדרית),
שמחתי לראות סקירה של ד"ר נירה לוין על הספר "סיפורים גרינלדיים" באתר דףדף. הסקירה הזאת היא הזדמנות בשבילי להתייחס לשאלת ההתאמה של הספר לילדים, שאלה שמעסיקה אותי ושהרבה פעמים עולה כאשר מישהו מתענין בספר. שאלה שעולה משום שהספר הזה אינו תואם את התפיסות המקובלות לגבי ספרות לילדים.
בספרו על בני איגלוליק (בני אינואיט מצפון קנדה) כותב קנוד ראסמוסן ש"מכל מקורות הכוח, מילות קסם הן הקשות ביותר להשגה. אבל הן גם בעלות הכוח הרב ביותר, זאת משום שזאת הייתה מילה – מילת קסם – אשר בשחר הימים כאשר המין האנושי חי בחשכה, נתנה לו אור; וזה היה באמצעות מילת קסם שהמוות הובא לעולם בזמן בו בני האדם התחילו להתרבות
בפוסט הקודם סיפרתי שבני האינואיט כתבו סוגים שונים של שירים. בין היתר הם כתבו "שירי לעג". אדם כתב שיר לעג לאדם אחר שפגע בו, עלב בו, רימה אותו או נהג בו בחוסר כבוד; לאדם שהוא חש כלפיו כעס או שנעלב ממנו. את שיר הלעג היה שר המשורר בפומבי, בעת כינוס, וכך מטיח את האשמות שלו באותו אדם.