מתי שהוא בינואר 2024, נפגשתי עם שרון אביב ללייב על סיפורים עתיקים. קיימנו שיחה על סיפורים שעברו בעל-פה ועל התרבויות הרחוקות מהן הסיפורים הגיעו. ושוחחנו גם על המפגש שלי איתם שממשיך לרתק אותי ולנגוע עמוק בליבי. למי שפספס או רוצה לראות שוב, הנה ההקלטה של המפגש. אני עומד מאחורי כמעט כל מה שאמרתי שם.
היה בטאפקק (קייפ פרינס אוב ווילס) ישוב בו חיו אסקימואים. בניהם ישב איש בשם נקסונאלוק (שוקיים קטנים), אשר היו לו אישה ושני ילדים
היה בטאפקק (קייפ פרינס אוב ווילס) ישוב בו חיו אסקימואים. בניהם היה איש בשם נקסונאלוק (שוקיים קטנים), אשר היו לו אישה ושני ילדים. יום אחד נקסונאלוק יצא לצוד קריבו וראה עדר של חמישה או שישה איילים. הוא התגנב קרוב אליהם וכשעמד לשגר את החץ שלו אחד האיילים דחף אחורה את הברדס מראשו והפך לאדם. הוא קרא לנקסונאלוק
בהמשך לפוסט הקודם עם הסיפור על חמש הרפואות המקודשות מהתרבות של בני הדינה' (הידועים יותר בשם נבחו Navajo או נבהו Navaho), אספר אליהם קצת. עוד לא חקרתי את התרבות שלהם לעומק, ולא קראתי הרבה מהסיפורים שלהם או על התרבות המסורתית העשירה שלהם, כך שמה נכתב כאן הוא אוסף של אנקדוטות מרכזיות מהתרבות
אחד הסיפורים המרגשים שיצא לי לקרוא מתרבות צפון אמריקאית ילידית הוא הסיפור על חמש הרפואות המקודשות מהתרבות של בני הדינה (Dine’) הידועים יותר כבני הנבהו או נבחו (Navaho, Navajo). הדינה שכנו באופן מסורתי באזורים שנמצאים כיום במדינות אריזונה, ניו מקסיקו, יוטה וקולרדו. את הפוסט הזה נקדיש לסיפור ולמי שסיפר אותו, הסקי בנלי